בור ענק שנפער באיילון זה ממש לא בדיחה, אבל זו הזדמנות מצויינת לבדוק את האינסטינקטים שלכם: מעדיפים להשתמש בו כדי לטמון את הראש באדמה או כדי לנסות להציץ מה יש בצד השני של כדור הארץ?
בואו נבדוק את שתי האפשרויות.
"אפקט היען"
אם אתם מאלו שהאסוציאציה הראשונה שלהם לחור גדול שנפער מולם הוא שזה מקום מצוין להסתתר בו ולהתעלם מהסביבה – אתם כנראה חלק מהרוב. כבני אדם אנחנו מעדיפים לפעמים לטמון את הראש באדמה ולנסות להימנע מחשיפה למידע שעלול להיות שלילי עבורנו.
התופעה הזו זכתה לפירסום במחקר מ- 2006 של דן גלאי ואורלי שדה, שטבעו את המושג "אפקט היען" – Ostrich Effect. הם גילו שמשקיעים נוטים לבדוק את ההשקעות שלהם בתדירות נמוכה משמעותית במצבים של סיכון פיננסי, במעין העמדת פנים שהסיכון לא קיים. מחקר מאוחר יותר שבוצע בסקנדינביה מצא שמשקיעים בדקו את ההשקעות שלהם בתדירות נמוכה ב- 50-80 אחוזים כאשר תנאי השוק היו קשים.
לפני שנמשיך – זו הזדמנות טובה להבהיר שני דברים על הדרך.
השם העברי הנכון של Ostrich הוא יען, למרות שבעברית הוא מכונה בטעות בת יענה.
והיען אינו טומן את ראשו בחול בעת סכנה. הוא משתמש לעתים במקור כדי לסובב את הביצים שהוטלו בקן שנחפר בקרקע, אבל אם ינסה לעשות זאת בעת סכנה – הוא לא יחזיק מעמד זמן רב.
נחזור ל"אפקט היען". הנה איור מעורר מחשבה של היוצר ברנדן לאונרד על האופן שבו אנו פועלים בנושא שינויי האקלים. האיור הוא מ- 2018 אז אם ראיתם אותו רק עכשיו אתם כבר באיחור…
עכשיו בואו נעשה ניסוי: תחליפו את המילים "שינויי האקלים" ב"כל שינוי". המסר נשאר נכון ורלוונטי! זה מה שאנחנו נוהגים לעשות עם הרבה מאד שינויים שקורים סבינו ומחייבים גם שינוי התנהגות מצידנו.
בשלב הראשון, הארוך מאד, אנחנו מתעלמים ממנו.
בשלב השני, הארוך לא פחות, אנחנו לא בטוחים שהוא קשור אלינו. לא אנחנו יצרנו אותו, הוא לא משפיע עלינו, אין לנו אחריות לגביו, אין לנו מנה לעשות בנושא. לא אנחנו!
השלב השלישי, שלב האופס, מגיע קרוב מדי לנקודת האל-חזור, ולפעמים אחריה.
שלב ה- F הרביעי כבר לא דורש הסבר…
אז הנה כל התהליך בקצרה: Really? Us? Oops! Fuck! או בראשי תיבות RUOF.
איך מתגברים על הטיית ה- RUOF? מנסים לדמיין כבר בשלב הראשון את שלב ה- Oops. מניחים שהוא כבר כאן עכשיו, וחושבים מה היינו עושים אם היינו מבינים שאנחנו במצב אופס. אם אנחנו מגיעים למסקנה שהיינו פועלים בנושא – זו קריאת ההשכמה שלנו. במתודולוגיה של חשיבה המצאתית שיטתית זה נקרא "חלוקה", אבל אתם יכולים לקרוא לזה באיזה שם שתרצו – העיקר שלא תחכו לאופס!
אליס והצד השני של כדור הארץ
ומה אם הייתם מחליטים להשתמש בחור שנפער באיילון כדי להגיע לצד השני של כדור הארץ?
קודם כל – כל הכבוד! אתם שייכים אולי לקבוצת ההרפתקנים, המגלים או הממציאים, ובכל מקרה אתם סקרנים. מה שנראה לחלקנו כמו איום הוא עבורכם הזדמנות.
מי שהקדימה אתכם במחשבה הזו היא אליס, הגיבורה של "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול.
בפרק הראשון של הספר אליס נופלת לתוך מחילת הארנב, ומנסה להבין לאיזה קו אורך וקו רוחב היא תגיע אם המחילה תעבור דרך מרכז כדור הארץ ותצא בצידו השני.
היא חושבת שזה יהיה מצחיק לצאת ולפגוש אנשים הפוכים שמתהלכים על הראש, והיא מכנה אותם "אנתיפטים". אליס גם מתכננת לשאול אותם מה שם הארץ שאליה הגיעה: "כאן זה ניו זילנד או אוסטרליה?"
כמו בהרבה פרטים אחרים בספר, בחירת המילים של קרול לא היתה מקרית, ולכל שעשוע לשון יש הסבר.
ניו זילנד ואוסטרליה זכו באנגליה של המאה ה- 19 לכינוי The Antipodes, מכיון שהמיקום שלהם הוא כמעט במדויק בצדו הנגדי של כדור הארץ. הנה תמונה שמראה איפה תצאו אם תיפלו לתוך מחילה שפתח הכניסה שלה באוקספורד, שם פעל לואיס קרול.
למעשה, באתר הזה תוכלו לבחור בעצמכם את מיקום פתח הכניסה של מחילה שתעבור דרך מרכז כדור הארץ ולבדוק בעצמכם היכן תצאו.
בדקתי כבר עבורכם מה קורה אם מתחילים בישראל. תתפלאו לשמוע שלא תמצאו את עצמכם בסין, וגם לא באוסטרליה או בניו זילנד, אלא בנקודה לא ייחודית כלל, אי שם בדרום האוקיינוס השקט. ככה זה כשרוב שטח כדור הארץ מכוסה במים.
מה בכל זאת אפשר לעשות במצב כזה אם אתה הרפתקן? שני אנשים הכינו לפני שנתיים את הסנדביץ' הגדול בעולם, "סנדביץ' כדור הארץ". אחד מהם עמד בספרד והשני בנקודה האנטיפודית בניו זילנד והם החזיקו זו מול זו שתי פרוסות לחם. בתאבון!
עד כאן להפעם.