בשבועיים האחרונים הקדשתי לא מעט שעות לחיפוש סרטונים שממחישים בצורה קצת שונה מהי שיטתיות. אפשר לומר שחפרתי ב- YouTube, Vimeo ושירותים דומים בצורה די שיטתית. סרטון הפרידה של סרינה וויליאמס באליפות ארה"ב בטניס הוביל אותי למסקנה שלא תמיד חיפשתי במקומות הנכונים, ועל הדרך למדתי שלמשוואות מתמטיות יש שימוש בעולם האמיתי (ספציפית באוסטרליה). הנה ההסבר.
שירת הסרינה
את סרינה וויליאמס לא צריך כנראה להציג. הטניסאית האמריקאית נחשבת בעיני רבים לשחקנית הטובה ביותר בעולם בהיסטוריה של טניס הנשים. היא דורגה ראשונה בעולם במשך 186 שבועות (ראשונה בכל הזמנים, ביחד עם שטפי גראף) ובעלת 4 מדליות זהב אולימפיות ו- 39 תארי גראנד סלאם.
סרינה היא דמות ראויה להערצה מהרבה בחינות. נתקלתי השבוע בסרטון המרגש שבו היא מנופפת לשלום לקהל אחרי ההפסד באליפות ארה"ב, במה שנראה כמו המשחק המקצועני האחרון שלה. היות שאני די מושקע בחיפוש סרטונים על עבודה שיטתית ועל חשיבות השיטתיות, האסוציאציות הראשונות שלי היו שסרינה היא דוגמא מעולה לכך.
כמו כל ספורטאי ברמות הגבוהות ביותר, גם היא הקדישה את חייה לאימונים יומיומיים מפרכים שממחישים מהן מחויבות, נחישות, כח רצון ועבודה שיטתית.
יש מי שזוכר את סרינה כאחותה הצעירה של ונוס ויליאמס, שהיתה גם היא מדורגת ראשונה בעולם, אבל האמת היא שסרינה שחקנית טובה יותר. בכל מקרה, שתי אחיות כל כך מוצלחות באותה משפחה גם הן כנראה הוכחה למשהו שיטתי שעובד טוב…
כל אלו נכונים ושווים את כל המילים שנכתבו ועוד ייכתבו לגבי סרינה, אבל את תשומת הלב שלי משך נתון אחר.
7:5 או 6:7
תוצאת ההפסד של סרינה היתה 7:5, 6:7 (4), 6:1.
ממתי יש סוגריים בתוצאות של ספורט? או שקיבלת נקודות או שלא.
ולמה לפעמים צריך הפרש של שני משחקונים כדי לנצח ולפעמים מספיק הפרש של משחקון אחד?
זה עורר אצלי את התיסכול התמידי של לנסות לעקוב אחרי תוצאות של משחק טניס. לפעמים יש 3 מערכות ולפעמים 5; הנקודה הראשונה והשניה שוות 15 נקודות אבל הבאה בתור שווה רק 10; ומי החליט שאם השחקנית לא הצליחה בהגשה הראשונה מגיעה לה אחת נוספת?
מה השיטה כאן?
אני בטוח שיש כאן כמה שיודעים, אבל אני, שביליתי בילדותי לא כמה מימי חופשת הקיץ במרכז הטניס בחיפה בציפיה שכדור טועה יעוף לכיווני ואוכל לחזור הביתה עם שלל צהוב ועגול לא טרחתי מעולם לבדוק.
הנה התשובה רק לאחת מהשאלות. מדוע סדר הנקודות בטניס הוא 0, 15, 30, 40, ניצחון?
כמו לגבי הרבה שיטות שמקורן בימי הביניים, אף אחד לא יודע בוודאות מה הסיבה המקורית, אבל לפחות יש סיפור מקובל שמספק הסבר לשיטה.
על פי הסיפור, השתמשו בשעונים כדי להציג את תוצאת המשחק. עבור כל נקודה במשחק קידמו את מחוג השעון רבע סיבוב, כלומר 15 דקות. לפי השיטה הזו היינו מצפים שסדר הנקודות יהיה 0, 15, 30, 45, 60, אלא שבטניס ניצחון מושג רק אם לאחד השחקנים יש יתרון של שתי נקודות על היריב. כדי להבטיח שמצב כזה אפשרי תמיד, הזיזו את הנקודה השלישית אחורנית ל- 40. עכשיו, נקודה נוספת תעלה את התוצאה ל- 50 והבאה אחריה ל- 60 ולניצחון. אם היריב משווה את התוצאה לפני הנקודה האחרונה – מחזירים את השעון ל- 40 ומחכים שוב שאחד השחקנים יצבור פער של שתי נקודות.
60 הדקות של פני השעון הפכו למסגרת שאילצה לשנות את חישוב הניקוד, אבל בתוך אותה מסגרת יש שיטה ברורה. שעוני מחוגים כבר מזמן לא משמשים להצגת התוצאות בטניס, אבל השיטה נשארה. לזה קוראים קיבעון…
לגבי שאר הסיבות לחישוב הלא-טריויאלי של המשחקונים והמערכות – משאיר לסקרנים שבכם לקרוא כאן. אחרי שמבינים את השיטה – זה ממש קל…
בפוטבול אוסטרלי כבר כדאי לדעת את משוואת הישר משיעורי גיאומטריה
טניס הוא לא הספורט היחיד עם שיטת ניקוד מוזרה, למרות שהוא די מוביל בתחום. איך זה, למשל, שבבאולינג, הניקוד שאתה מקבל עבור כל זריקה תלוי בכלל בתוצאה של הזריקה הקודמת?
אנחנו אוהבים שיטות פשוטות, ברורות ואחידות. אבל בספורט יש כל מיני דרכים למדוד את התוצאה שלנו והן תלויות גם באופי הספורט וגם בהיסטוריה של התפתחות המשחק. השיטות הנפוצות לניקוד מבוססות על מדידת זמן (למשל באתלטיקה), מדידת תוצאה סופית (מרחק, גובה, משקל וכו') או מתן ניקוד מתאים להישגים שונים במהלך הפעילות.
כשמתחילות החריגות או ערבוב בין שיטות, אנחנו מתחילים להתבלבל. חוץ מטניס ובאולינג יש עוד כמה דוגמאות לשיטות ניקוד תמוהות, אבל אני אשתף כאן רק את מה שגיליתי לגבי פוטבול אוסטרלי.
כבר הבנו שבתוצאה של משחק ספורט אפשר למצוא סוגריים, נכון? אז ככה נראית תוצאה לדוגמא של משחק פוטבול אוסטרלי בליגת ה- AFL:
מצליחים להבין? אם כן – מעולה! אבל גם אם לא, הנה ההסבר:
בפוטבול אוסטרלי יש בקצה המגרש 4 עמודים. השניים האמצעיים הינם "עמודי השער" והשניים החיצוניים הם "עמודי הנקודות". ניתן לקבל או 6 נקודות עבור שער או נקודה אחת עבור מצב בו הכדור עובר בין עמודי הנקודות בכמה תרחישים שונים.
המספר שאתם רואים בתמונה הוא התוצאה המצטברת עד אותו רבעון של מספר השערים והנקודות של כל קבוצה. המספר בסוגריים הוא סך הנקודות. התוצאה ברבעון הרביעי היא תוצאת המשחק.
אם כך, 2.3 (15) משמעותו 2 שערים של 6 נקודות ועוד 3 נקודות בודדות, ובסך הכל 15 נקודות.
מזהים את המשוואה? אפשר לכתוב את סך הנקודות במשחק בדרך כזו: 6X + Y
אוקיי, אז הבנו את השיטה. למה זה חשוב?
קודם כל, כדי להראות לילדים שיום אחד הם יצטרכו להכיר משוואות של קו ישר (אם לדייק: לכל אחד מהרבעונים יש משוואת ישר שונה).
אבל מעבר לכך, אם אתה מבין את השיטה – אתה יכול להשתמש בה כדי לשפר את הסיכויים שלך לנצח. בפוטבול אוסטרלי אין דבר כזה "גול עצמי". לא משנה איזו קבוצה מעבירה את הכדור דרך עמודי השער – זו תיחשב נקודה לקבוצה התוקפת. זה אומר שאם קבוצה שמגנה על הצד שלה במגרש מרגישה שהיא עלולה לספוג שער, שיעניק 6 נקודות לתוקפים, היא תעדיף להעביר בעצמה את הכדור דרך עמודי הנקודות ולספוג רק נקודה אחת. צמצום סיכונים על ידי בחירה אם להגדיל את ערכו של ה- X או את ערכו של ה- Y.
אתם יכולים למצוא עוד פרטים על חוקי הפוטבול האוסטרלי בלינק הזה ואתם גם יכולים להוריד כרטיס ריק שבו תוכלו למלא את תוצאות המשחק הבא שלכם.
אם מצא חן בעיניכם להסתכל על חישוב הנקודות הזה בתור משוואה – מוזמנים לכתוב לי מה הנוסחה לתוצאה הסופית של משחק באולינג…
וגם אם אתם לא בקטע של מתמטיקה שימושית, תזכרו שבשביל לנצח צריך לעבוד בצורה שיטתית, גם אם השיטה לא נראית לכם הגיונית
עד כאן להפעם.